מבוא

Read in English: It all began with a picture

בשנת 2007 יוצא לאור ספרו של הסופר השוויצרי אורס פיס. זהו רומן, סיפור על משפחתו ובעיקר על אימו וסיפור אהבתה לבחור יהודי, לפני מלחמת העולם השנייה. הספר הופך לרב מכר.

שנה לפני כן, בשנת 2006 מחליט מר רודיגר פולמן, עובד סוציאלי מהמבורג, לחפש מקום לטיול בסביבות ברלין.

הוא מגיע לעיר טרבין ובשיטוטיו שם מוצא חוברת מידע על הכפר אהרנסדורף, בו עדיין עומדים מספר בתים בצד הדרך, ששימשו נערים יהודים לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. בבתים אלה חיו הנערים ולמדו חיי שיתוף ומקצועות להם יזדקקו כאשר יעלו לארץ ישראל. מספר קבוצות נשלחו מאותם מחנות ברחבי גרמניה, מחנות אלו כונו "מחנות הכשרה" או בפי הנערים "שער לחיים".

בחוברת מוצא פולמן תמונה מרשימה של בחור ובחורה יהודים, בפוזה חלוצית. הוא מחליט לחקור ולגלות מי המצולמים בתמונה.

פולמן מגלה את שמו של הנער בתמונה: רולף ברוך, או בשם החיבה שלו – “רולי”. לפני המלחמה התגורר רולי עם משפחתו בהמבורג. פולמן חוקר את תולדות המשפחה, ומדי פעם עורך סיורים לנערים באזור היהודי של המבורג, שם הוא עוצר מול בית המשפחה, הבית בו התגוררו לפני שנשלחו למחנות, ומספר להם על רולי.

בשנת 2007 נתקל רודיגר פולמן בהמלצה על ספר בעיתון גרמני. כיוון שכריכת הספר נראית לו מוכרת, הוא רץ לחנות הספרים שבגשר הוהלופט, רוכש את הספר ומגלה שהתמונה על הכריכה היא תמונת הזוג ממחנה ההכשרה, התמונה אותה חקר שנה לפני כן.

הוא כותב מכתב לסופר, אורס פיס, ומספר לו אודות התמונה והאנשים מאחוריה.

אורס פיס כתב את הספר על משפחתו וחייהם, והוצאת הספרים בחרה תמונה מארכיונים שהיו זמינים להם תמונה של זוג צעיר שתתאים לסיפור. כאשר אורס מקבל את מכתבו של רודיגר פולמן, הוא נדהם להבין שיש סיפור חיים שלם מאחורי התמונה שעטפה את סיפור חייו. ככל שהוא קורא יותר על רולי הוא מתאהב בדמותו, הוא עורך מחקר משלו, טס לישראל, מבקר ביד ושם ומתחיל לכתוב ספר על רולי ועל קורותיו במהלך זמנו במחנה ההכשרה.

רולף וסוזי.

רולף וסוזי.

רולף וסוזי.

רולף וסוזי.

בשנת 2009 אני מחליט לבקר בעיר המבורג. יש לי רק כתובת של הבית האחרון בו חיה משפחתי לפני שנשלחה למחנות ההשמדה.

כאשר אני מגיע לבניין, ידידתי שהתלוותה אלי מסירה כמה עלי שלכת שנפלו על המדרכה ואני מגלה, להפתעתי, אבנים בצבע זהב עם שמות בני המשפחה. אלו אבני הנגף הפרוסות בכל גרמניה. לא היה לי או למשפחתי מושג שמשפחתי מונצחת על אבנים כאלה. אני מתאהב בהמבורג. שלוש שנים אחרי אותו ביקור אני עובר לגור בעיר.

כחצי שנה אחרי המעבר להמבורג, בעודי מטייל עם כלבתי ברחוב, אני מקבל שיחת טלפון מסופר שוויצרי בשם אורס פייס. האנגלית שלו לא משהו. הגרמנית שלי גם היא לא משהו. הוא מספר לי על רולי, אחיה של סבתי, ומתוודה שנקשר לסיפורו ולדמותו של רולי. הוא מציע שניפגש.

בחודשים שעברו עלי עד אותה פגישה לא הפסקתי לתהות לגבי הנושא. דבר לא היה ידוע לנו על רולי. מה כל כך מיוחד בו? מה עשה? אולי היה גיבור, אולי היה פושע? אולי היה אמן מפורסם? אולי עשה יותר מדי טעויות?

ביום הפגישה, שבמקרה נקבעה ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה בשנת 2013, נפגשנו שלושתנו: הסופר אורס פיס, מר רודיגר פולמן ואני. במהלך הפגישה מתברר לי שפולמן הוא מי שיזם את הטבעתן של אבני הזיכרון של המשפחה ואף מימן אותן מכיסו. אף אחד מהמשפחה לא ידע על כך.

באותו יום מושלג וקפוא, ערך לנו פולמן סיור ברחבי המבורג בעקבות הבתים בהם חיה המשפחה, בתי הספר בהם למדו ומקומות העבודה שלהם. זה יום שלא אשכח לעולם.

באותו יום הבנתי מפיס ופולמן, מה היה מיוחד כל כך בסיפורו של רולי:
זה לא היה שום דבר הירואי או נוראי, אבל בתקופה חשוכה שכזו, זה היה הדבר הכי חשוב: זה היה סיפור אהבה. סיפור אהבה באותו קיץ במחנה באהרנסדורף. כל כך הגיוני.

באותו יום החלו חודשים ארוכים של מחקר אישי שלי, שהעלו גילויים מפתיעים (למשל גילוי מכתבים בין המשפחה במחנה, להמבורג, לפלשתינה, ששכבו בהמבורג כל השנים ללא דורש) לבסוף – לכתיבת בלוג זה.

חלק מהסיפורים הם עובדות יבשות וכרונולוגיות על המשפחה, חלק מהסיפורים הם תוצר של עדויות ומכתבים מרתקים. אלו האחרונים מודגשים, מתוך הבנה שמי שאין לו עניין בהיסטוריה היבשה של המשפחה, עדיין ייהנה לקרוא את פיסות ההיסטוריה המרתקות.

המפגש עם אורס פיס, סיפור התמונות:

המפגש עם אורס פיס, סיפור המכתבים:

לרשימת האירועים

This page in English

תודות:
למימי סוואלסקי על העזרה, התרגומים מגרמנית לאנגלית של כל המכתבים (הקשים לקריאה), התמיכה והעניין.

למר רודיגר פולמן, אלמלא הוא, כל זה לא היה קורה.

לסופר אורס פיס, שמרח את הדבק סביב כולנו ביצירותיו הנפלאות.

לאיילת מוהר, שבהתנדבות מלאה וביוזמתה, ערכה לשונית את כל הבלוג, רק כי התחברה לסיפור. זה מדהים לגלות שכל הסיפור נוגע באנשים.

לדוקטור כריסטינה פריצלאף, ששמרה והביאה לידי את המכתבים והתמונות שניתנו לה על ידי סבתי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s