כיום

את בנה הראשון ילדה הלגה (אחותם של רולי ומריון) בזמן שכבר החל הבידוד, הנידוי ועלו מספיק סימנים לעתיד לבוא, אך השואה עוד לא החלה.
לאחר מכן, עם השנים, ילדה היא עוד 5 ילדים, אני באופן אישי נוטה להאמין שמספר זה שהינו גדול מאוד יחסית ליוצאי אירופה, הוא בגלל שאיבדה היא את כל משפחתה באותה היבשת.

המשפחה חיה בדירת שני חדרים ברחוב פינסקר בתל אביב. לעיתים אני מתבדח שבזמן שהחלוצים הקימו יישובים, הפריחו את הנגב ונלחמו בפורעים הערבים, שקדה משפחתי על עתיד לא פחות חשוב – יישוב בתי הקפה של תל אביב. אני נוטה להשתמש בביטוי של צפריר בשן “סבא שלי היה ג’ובניק בשואה” ל”משפחתי היו חלוצי בתי הקפה הקפה התל אביבים”. (כמובן שזוהי הקצנה, חייהם היו קשים עד מאוד, גם שם).

ארבעה בנות נולדו: מגי, עדנה, מיקי ורינה. שני בנים: אורי ורוני.
כולם גדלו, שירתו בצבא וגידלו משפחות.
כיום אנו כבר דור רביעי וחמישי לאותה משפחה בהמבורג. פזורים, שמחים, עובדים ונפגשים מדי מספר חודשים.

חייהם לא היו קלים. דרך החינוך היתה אוהבת אך גם נוקשה. כיאה ליקים, הם שמרו על הנוקשות אך גם על חוש ההומור המשובח. הדירה ברחוב פינסקר, ממש מאחורי קולנוע תל אביב היתה דירה קטנה וישנה. הצינורות בלטו על קירות המטבח ודוד המים ישב בפינה. אך החשוב מכל, וזה היה אושרו של סבי ברנהרד, הדירה בקומת הקרקע היתה צמודה לגינה פרטית, מלאת שמש, עם נדנדה ושיחים ומחסן וכל מה שצריך בשביל זכרונות ילדות נפלאים.

בפגישתי עם הגברת שפרצלף היא סיפרה כי סבתי הלגה תמיד הצטערה על כך שילדיה מעולם לא התעניינו בהיסטוריה של המשפחה. זה כנראה למה העבירה את המכתבים להמבורג ולא שמרה אותם בארץ.
כששאלתי את אבי על כך הוא ענה: “מוזר, היא מעולם לא דיברה על זה”. זוהי שתיקה מאוד מייצגת את בני הדור ההוא. אלו לא דיברו, אלו לא שאלו, וגם אם היו מנסים לשאול, כנראה שלא יכולים היו לפחות בגיל הצעיר, להבין או להכיל את כל זה.
חלק מאיתנו, בני הדודים, הדור הרביעי והחמישי, כבר לא גרים בארץ שוב. בעיקר בזמן כתיבת הטקסטים בבלוג זה, כאשר מתואר כמה חלמו ניסו וחלקם גם נהרגו בדרך, להגיע לארץ ישראל, נשאלת השאלה איך אנחנו, מספר לא מבוטל של צאצאיהם, עזבו או לפחות כרגע לא גרים בארץ. ניתן להסיק הרבה מסקנות, אך דווקא תשובתה של דודתי תמי, היא המוצלחת ביותר לדעתי: “כמו הם, גם אנחנו, שאפנו ועשינו ככל שביכולתינו בשביל חיים טובים יותר”.

This entry was posted in Hebrew, הווה and tagged , , . Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.