מחנות ההכשרה – מחנה נוינדורף, המחנה האחרון.

רולי עובר למחנה ההכשרה נואנדורף  Neuendorf in Fürstenwalde.

"בשטח זה בנאואנדורף בין השנים 1940 ל 1943 היה קיים מחנה חקלאי של יהודים שקיוו להגר בעזרתו מאיזור הטרור הפאשיסטי ממנו סבלו לאורך זמן.
אבל למעשה, כאן, משנת 1942 התקיים חלק מהפתרון הסופי כתשובה ל"שאלה היהודית" ומכאן גורשו אל מחנות ההשמדה…"

בשנת 1941 החלו הנאצים לסגור את כל מחנות ההכשרה ברחבי גרמניה ולרכז את שוכניהם במחנה אחד. במחנה אהרנסדורף הושארו ארבע מדריכות מהקבוצה הבוגרת, אשר חוייבו לצבוע את הקירות ולהשיב את המחנה למצבו הקודם, כי חוזה שכירות צריך לקיים.

רולי, בקבוצת הבוגרים, עבר למחנה ההכשרה אלגוט, אין לנו כמעט פרטים כרגע על אותו מחנה, על מה עשה שם בדיוק. על היותו שם גילינו רק לאחרונה במקרה. על כך בפוסט הזה.

ב-1.7.1941 רולי עובר למחנה בנאואנדורף. בשלב זה, כבר לא היווה המחנה מחנה הכשרה כי אם מחנה עבודה בכפיה.

את המבנה הראשי, המכונה "הארמון" רכשה בשנות העשרים משפחה יהודית, עד שכשעלו הנאצים לשלטון, ברחה המשפחה לארצות הברית והשאירה את המבנה והשטחים הצמודים אליו ליהודים תושבי האיזור. בתחילה, שכנו שם מי שכונו "הלא ציונים" (זה הכינוי שנתנו להם חברי ההכשרה שהגיעו אחרי כן) – היו אלו יהודים עם מקצועות משרד כמו עורכי דין ורואי חשבונות, שמכיוון שנאסרה עליהם העבודה במקצועות אלו בגרמניה, למדו שם מקצועות חקלאות, אך לא היתה להם כוונה או חזון לעלות לארץ ישראל. הם רצו לברוח לאן שרק אפשר.

בשלב מסויים, מחסלים הנאצים את כל מחנות ההכשרה ברחבי גרמניה ומרכזים את הצעירים בנאואנדורף, בחסות התנועה הציונית.

בשלב זה, היהודים כבר החלו להיאסף למחנות, שערי העולם נסגרו וגרמניה הבינה שאת "הבעיה היהודית" תיאלץ לפתור בעצמה. התנאים הוקשחו ואנשי ההכשרה הוחזקו שם כאסירי מלחמה לכל דבר.

הארמון - המגורים הראשיים של הזוגות.

הארמון – המגורים הראשיים של הזוגות.

הצד האחורי של הארמון, שחזור.

הצד האחורי של הארמון, שחזור.

IMG_20150725_173306(2)

הארמון - המגורים הראשיים של הזוגות.

הארמון – המגורים הראשיים של הזוגות.

מגורים

המרתף, קומת המטבח כיום.

המרתף, קומת המטבח כיום.
התנור המקורי.

קופסאות החשמל של המחנה. דיר החזירים, מגורי הרווקים, הזוגות...

קופסאות החשמל של המחנה. דיר החזירים, מגורי הרווקים, הזוגות…

אסתר בז'רנו, שהיתה עם רולי באותם המחנות, סיפרה שבתחילה הם באמת לא ידעו מה קורה שם בחוץ, אך בניאונדורף כבר היה להם ברור לחלוטין לאן כל זה הולך. אבל זה כבר היה מאוחר מדי.

מלבד העבודה של כלכלה עצמאית למען שוכני המחנה, היו חייבים החברים לעבוד בעבודות שונות בשביל תושבי ומפעלי האיזור. ידוע למשל על אחת החניכות שעבדה בחנות פרחים, מכיוון שכתב ידה היה יפה, היא כתבה את כרטיסי הביקור. לרוב החברים היה פחות מזל, אלי היימן, למשל, מספר כי היה חייב ללכת ארבעה קילומטרים בבוקר וכך חזור בערב, לעבודת כפיים קשה.

בנאואנדורף רוכזו גם קבוצה של מחנות ההכשרה הדתיים (אגודת ישראל) היו שם, ובהתחלה הם חיו בנפרד במרחק של כמה מאות מטרים מהמחנה, אך בשלב מסויים חייב אותם הגסטאפו לגור במחנה והם שוכנו בבניין נפרד.

מגורי הדתיים מקיבוצי אגודת ישראל

מגורי הדתיים מקיבוצי אגודת ישראל

רולי יכול היה לעלות לארץ אך העדיף להישאר וללמד עברית לקבוצות חדשות של עולים. הם חשבו שהם עוברים למחנה הכשרה אחר, אך כשהגיעו לניאונדורף הבינו מה מתוכנן להם.

לפי מקור אחד, רולי כבר קיבל אישור עליה לפלסטינה אך החליט להישאר במחנה ההכשרה כדי לחנך עוד קבוצות צעירים שיעלו לארץ. אנו למדים מכך, וגם מהמכתב ששלח לאחותו שהוא לא ראה את העתיד לבוא, ואולי מתוך הבועה היחסית בה חיו שוכני מחנה ההכשרה, לא ניתן היה לקרוא את המציאות כפי שקראו אותה אזרחי המבורג היהודים.

לפי מקור אחר, רולי מעולם לא קיבל את האישור, בעיקר בגלל שהיה רווק וכיוון שהיישוב היהודי באותם זמנים העדיף זוגות.

בתחילה גר רולי במגורי הרווקים, ה"צריפים" כפי שכינתה הילדה שימחה אותה ראיינתי בנושא. לאחר חתונתו עם וולי הירשפלד, עבר למגורי הזוגות.

מגורי הרווקים.

מגורי הרווקים.

בשלב מסויים מקבל רולי את הידיעה כי המשפחה גורשה מהמבורג למחנות, על הטלגרמה בפוסט זה.

כשעזבו אחרוני החברים את המחנה לברלין לקראת שליחתם לאושוויץ, העבירו את משמר והטיפול המקום לבחור שוויצרי שהיה אמון על המבנים והיה איש אמונם זה זמן רב.
לפי סיפור אנשי העיירה, לילה אחד לאחר סיום המלחמה, הצית האיש את המבנה הראשי, ה"ארמון" וברח לשוויץ. הוא התאבד מספר חודשים אחרי והאמת לא ידועה, לא בטוח שהוא היה זה שהצית את המקום או כפי שרמז לנו אחד האנשים – שאנשים הכפר לא רצו שהיהודים יחזרו לשם.

לאחר מכן שופץ המבנה השרוף, אך הוא כבר לא נראה כמו לפני השריפה. זהו כבר לא "ארמון".

כיום שטח המחנה הוא בבעלות חברה ממשלתית גרמנית, ובחלק ממבניו שוכנים דיירי שיכון סוציאלי ששם עוד מתקופת הכיבוש הקומוניסטי.

כיום על אחד המבנים בחנה נמצא השלט הבא המתאר את עברו (מתנצל על התרגום הלא מקצועי):

בשטח זה בנאואנדורף בין השנים 1940 ל 1943 מחנה חקלאי של יהודים שקיוו להגר בעזרתו מאיזור הטרור הפאשיסטי ממנו סבלו לאורך זמן.

אבל למעשה, כאן, משנת 1942 התקיים חלק מהפתרון הסופי כתשובה ל"שאלה היהודית" ומכאן גורשו אל מחנות ההשמדה. המשלוח האחרון מנאואנדורף היה באפריל 1943 בו נשלחו קבוצת ילדים והמורה קלרה גרונוולד שנספו כולם בתאי הגזים באושוויץ…

השלט בשטח המחנה

השלט בשטח המחנה

קלרה גרונוולד היתה הוגת שיטת חינוך מיוחדת שעד היום נחשבת מאוד מתקדמת ובתי ספר רבים בגרמניה מלמדים על בסיסה, ותלמידי מאחד מבתי הספר האלו הקימו את השלט.

הבא: רולי מודיע על גירוש המשפחה מהמבורג

* תודה רבה להילדה שמחה ונחום פור על המידע הרב בנושא המחנה, תודה למימי סוואלסקי ורודיגר פולמן, ציידי מחנות ההכשרה" השותפים שלי" *

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על מחנות ההכשרה – מחנה נוינדורף, המחנה האחרון.

  1. פינגבאק: נוינדורף – עתיד מורשת מחנה ההכשרה האחרון של התנועה הציונית בגרמניה | alodium's

  2. פינגבאק: Save Neuendorf – Future for the History of the Hachshara Movement in Germany | alodium's

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s