הלגה ארנה – מכתבים להמבורג

במסגרת מציאת החומרים, הגיעו לידי מכתבים ששלחה סבתי מתל אביב לחברותיה בהמבורג. המכתב האחרון, הוא בו היא מספרת על תחילת המחלה, היא אינה יודעת שזה יהיה הסרטן שיסיים את סיפור חייה המרתק. לא את כל החלקים הצלחתי לתרגם, גם בעזרת חברים דוברי השפה.

הנה שלושת המכתבים:

14.1.89 Tel-Aviv

אריקה היקרה.

כן, הגיע הזמן שסוף סוף אכתוב. ברגע שחזרתי לישראל השנה, הגעתי מיד לכל החגים. הילדים והנכדים באו לבקר אותי כל הזמן ואני גם הלכתי לבקר אותם. אחרי חודשיים היו כמה דברים שהייתי צריכה לסיים בדירה. יש לי עכשיו נערה צעירה שעוזרת לי בעבודות הבית פעם בשבוע לארבע שעות. כמובן, היה הרבה לעשות, הייתי צריכה לענות לדואר שנערם.

אבל בסופו של דבר הכל יטופל. מזג האוויר עוד נחמד כאן אבל החום הגדול כנראה כבר עבר. היה קצת גשם,  אבל לא הרבה כאן בתל אביב. אריקה היקרה, איך מר ואגנר? אני עדיין חושבת הרבה על היום היפה בטרבמונדה והערב עם הארוחה המצויינת. האם שבת לעבודה שוב? קיבלתי גם דואר מהגברת גולדברג, אני אשלח לה מכתב מחר, אני רק צריכה כמה עותקים של תמונות. מכונת הכתיבה של משתגעת כמו תמיד. הכנסתי גומי תיקון אבל- זה לא מוחק. לצערי, החנות די רחוקה וקשה לי להגיע לשם עם מכונת הכתיבה. לטכנולוגיה יש את נקודות השפל שלה.

[הפיסט של הבווטס] התחיל אבל פה בתל אביב אין כל כך הרבה [בוטס] קודם כל, אנשים פה לא כל כך דתיים. דבר שני, הם גם מבוגרים מדי בשביל סבלנות לדברים כאלו. יש כמובן אחד מחוץ או מאחורי בית הכנסת, לשימוש ציבורי.  אני בדרך כלל בחוץ בבוקר אבל באה הביתה בערב או אחרי הצהריים. שידורי הטלוויזיה שלנו הן קצת משעממים ואין לי “כבלים”.

אבל אין שום דבר ששווה לראות שם גם כן. יום אחד, אני ארכוש מקליט וידאו ואשכור סרט.

הילדים שלי בסדר, לכולם יש עבודה וזה מה שחשוב . דרך אגב, האם את עדיין בקשר עם ישראלים אחרים? מה שלום הגברת רדנט? בבקשה דרשי בשלומה. שמתי לב שאני מזדקנת, בגלל שאחרי כתיבת שלושה מכתבים היד שלי כבר לא עובדת, פעם יכלתי לכתוב בין חמישה לשישה מכתבים באחרי צהריים אחד. החברים המקומיים שלי בהמבורג מתעניינים בכל מה שאני מספרת להם, אבל אף אחד לא רוצה לקנות ספרים יותר. לאנשים יש בקושי זמן לקרוא. רובם עסוקים עם המשפחות. עכשיו שחנה גלוקסמן לא שם יותר, לא נמצא אף אחד אחר שידאג ל”המבורגרים”. היכן שיש הרצאה עם ארגון ראשי, המקומי או אם מישהו מאיזור אחר, יכנס כינוסי אחרי הצהריים “כולם ברוכים הבאים” אבל, כמו שאמרתי, אני לא באמת מרגישה צורך להגיע לשם לבדי בחורף כשמחשיך מוקדם מדי. אין שם דם חדש.

גם לא שמעתי כלום מהארגון היהודי-גרמני. החגים צריכים להסתיים קודם.

כן אריקה היקרה, זה הכל להיום, בבקשה מסרי דרישת שלום לכולם וכתבי להלגה שלך.

—————————————————————-

Tel-Aviv 3.12.89

אריקה היקרה.

אני קצת עצובה, כבר כתבתי לך ב14 לאוקטובר ובאותו היום גם לגברת גולדברג. לצערי, לא קיבלתי תשובה ממנה עד כה. את בטח יכולה לתאר שהימים לא עוברים במהירות. יש משפחה גדולה שמשאירה אותי עסוקה. אחרי זה, אני מקבלת הרבה דואר שאני צריכה לענות לו. כמובן, אני מבלה כמה שעות בצפיה בטלוויזיה וגם אנחנו שמענו את החדשות, בתמונות ודיווחים בלוויין, בשידור חי כמו שאומרים.

עכשיו הרצח בבאד הומבורג. (ההתנקשות באלפרד הרהאאוזן, ל.א.) את יודעת, לצערי גם פה לא חסר חדשות. ואני אפילו לא מתכוונת ל”אינטפאדה”. שלשום, ילד בן 19 שנהג מהר על האופנוע הרג שני אחים קטנים בני שבע וארבע בצומת. כמובן, יש גם את מטלות הבית לדאוג להן, מעבר לזה, היתה לי אינפקציה בלי חום אבל שיעולים קשים וכאב גרון. אריקה היקרה, יש לך הרבה עבודה? אני לא שומעת יותר ממר מושל. האם הספר פורסם כבר?

אריקה היקרה, לשמחתי, יש לי הרבה גלויות חג מולד לשלוח, התחלתי מוקדם כי על הכל להשלח לפני ה15 לחודש. אני כבר עסוקה ועובדת על זה. הייתי מעריכה לשמוע ממך גם. בגלל שאין לי את הכתובת הפרטית של גברת היננברג, בבקשה דרשי בשלומה בשמי.

ברכות חמות והמון מחשבות אהובות, שלך, הלגה.

נ.ב. אני ממש לא אוהבת את האבן השחורה מול בניין העיריה!! (אבן הזכרון לקורבנות השואה מול בניין עיריית אלטונה בהמבורג. ל.א.).

————————————————————

חולון, 12.9.90

אריקה היקרה.

אני בבית כבר שלושה שבועות עכשיו, ואני עוקבת אחרי החדשות כל יום (הפלישה לעירק. ל.א.). הייתי קרובה להתמוטטות עצבים. בשל כך, הלכתי באופן ספונטני לסוכנות נסיעות בעשרים לאוגוסט וטסתי לישראל ב22. תודה לאל, הכל רגיל לחלוטין פה. בואי נקווה שישאר כך.

בכל מקרה, הבן שלי טס לקנדה ואמריקה ל33 יום עם אשתו אתמול בלילה, עם קבוצה של 41 אנשים.

הבת הצעירה שלי שרצתה לבוא לאוסטריה וגרמניה תטוס ללונדון וסקוטלנד ל14 ימים בשני לחודש, אם ירצה השם, גם עם בעלה.

בקשר אלי, אני החלטתי שאם אסע שוב, זה לא יהיה לבד, ועדיף טיול קצר יותר עם חברה. זה היה לי מאוד מורט עצבים בעיקר בשדות התעופה. בשבוע הבא מתחילים החגים אצלינו, אבל אני אבלה אותם בדירתי. מאז שנחתתי, אני לא מרגישה טוב. אני בתהליך של בדיקות בבית החולים בתור חולת חוץ, מקווה שזה שום דבר רציני. יש לנו עדיין מזג אוויר נחמד, אבל זה מתקרר אחרי הצהריים ומשהו ללבוש עוזר. בקשר לפוליטיקה, אני לא רוצה לדבר על זה. כל העולם יודע על זה בכל מקרה.

אריקה היקרה,

אני מקווה שהיתה לך חופשה מצויינת, כמובן שאת עסוקה בעבודה? האם את עובדת קבועה כבר? בבקשה מסרי דש חם לגברת רדנט, אני מקווה שאני אוכל לכתוב לכולם בסופו של דבר. אם את מוצאת זמן, בבקשה כתבי לי. תיבת הדואר שלי ריקה מדי, לצערי.

להיום, ברכות חמות, גם לקלאוס,

שלך,

הלגה.

Helga Arna

 

This entry was posted in Hebrew, Uncategorized and tagged , . Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.