מותו של רולף ברוך וסופה של משפחת ברוך באירופה

צעדות המוות

הפעם האחרונה בה היה רולף ברוך (אחיה של סבתי) אדם חופשי היתה כחלוץ ציוני במחנה ההכשרה נאואנדורף. הוא נשלח לאושוויץ עם חבריו במשלוח ה37 ב19 לאפריל 1943, כמתנת יום ההולדת להיטלר – ברלין נקיה מיהודים.

במשך שנים אלו היו הפרטים היחידים שהיו לסבתי על גורלו של אחיה הקטן.
רק בשנת 1990, שנה לפני מותה, קיבלה סבתי מכתב המעיד על קורותיו של רולף באושוויץ:

רולי יצא לצעדות המוות, אני יודעת כי הוא היה בין החיים עד הסוף.

הצבא האדום מתקרב למחנות ההשמדה בפולין לקראת אמצע ינואר 1945, והנאצים מתחילים בפינוי המחנות. האסירים מובלים ברגל בכפיה עשרות קילומטרים לתחנת הרכבת השמישה היחידה. מעדות נוספת, רולי “היה בצעדה, ופתאום נעלם. כך מתו רבים”.

עוד על כך בפוסט הקודם.

אך רולי היה צעיר ובריא. הוא היה אופטימי והאמין בעתידו בארץ ישראל. הוא גם היה עקשן.

שאלת מחנה דורה

לפי מספר רשומות, רולי הוזכר כאסיר במחנה ריכוז בשם דורה הנמצא בטורינגיה שבגרמניה. 
במהלך המחקר שלו בשנת 2006, כותב רודיגר פולמן לארכיון מחנה דורה, והם עונים לו שלפי כל הרשימות שלהם הוא מעולם לא היה אסיר במחנה.

אבל קצת לפני סוף שנת 2019 הגיעו לבת דודתי גלי מסמכים “חדשים”שפורסמו באותו החודש בארכיון ארולסן, המכילים רשימות של אסירים במחנה דורה. הכרטיס בו נרשם רולף ברוך במחנה ברביעי לפברואר, מספר ימים לאחר צעדות המוות – בינהם.

כתבנו לארכיב דורה שוב, 13 שנים לאחר התשובה הראשונה. התשובה לא איחרה לבוא:

מיטלבאו-דורה היה מחנה ריכוז ברובו לאסירים פוליטים, מכל אירופה. יהודים וצוענים כמעט ולא היו בו. מטרתו העיקרית של המחנה היא ייצור טילי הוי1 והוי2. הכל ייוצר במנהרת ענק בהר הסמוך למחנה.

בהתחלה ישנו האסירים במנהרה, ולאחר מכן הוקם המחנה והם עברו לבתים. בין המבנים הוקם גם מטבח, אולם ספורט, נגריה ואפילו בית קולנוע.

זכרו את בית הקולנוע הזה. 
בסוף הפוסט ניתן לראות גלריה של מחנה הריכוז מביקורי בו בשנת 2020.

לפי המסמכים החדשים, רולף מגיע למחנה ב4.2.1945. מסמך נוסף, מצביע על הגעתו למקום בשם Boelcke-Kaserne – קבוצת מבנים אשר מכונים “מחנה לווין” מספר קילומטרים ממחנה דורה. שם, לפי תשובת ארכיון דורה, הוא או מת, או הובל למחנה ברגן בלזן לפני שחרור דורה על ידי האמריקאים.

עדויות אלו שינו לחלוטין את כל מה שידענו על סופו של רולי. עתה אנו יודעים שהוא שרד כמעט עד ימיה האחרונים של המלחמה, והגיע למולדתו – גרמניה.

בית הקולנוע

נסענו למחנה דורה כדי לגלות את האמת.
המחנה הוא ככל מחנה “נורמאלי” בתוך גרמניה. הוא הכיל ברובו אסירים פוליטים כאמור. הוא מבודד בתוך היער אבל עדיין קרוב מספיק לעיר (Nordhausen) וכאמור, המיוחד במחנה זה הוא מנהרות הענק בהן נבנו טילי הוי1 והוי2 שהמטירו טרור על לונדון. 

בחודש פברואר 1945 כ4000 שורדים מצעדות המוות של אושוויץ הגיעו מותשים וקפואים למחנה, הם הוצעדו מייד לבלוק 131 – הלא הוא בית הקולנוע שנבנה לא מזמן, ועתה הוסב ל”מבנה מוות” בשביל כ1200 אסירים מאושוויץ שלא יכלו לעבור.

על רצפת בית הקולנוע, ללא מיטות, סניטציה, טיפול רפואי או אוכל הם נזרקו.

block 131 - the cinema of Doraלמעלה בצילום: בית הקולנוע מבפנים, וקירותיו.

האם שם סיים רולי את חייו? ואם כן, מה הסיפור עם מבני מחנה הלווין בו נרשם?

הלכנו לארכיון המחנה. לצערי, למרות שתיאמנו ביקור מראש, הארכיונית לא הסכימה לפגוש אותנו. אבל דיברנו עם האמון על הספרים במקום.

שמונה קילומטרים בלבד מפרידים בין דורה למחנה הלווין. 

זוועות בולקה-קסרנה

בולקה-קסרנה נבנה בשנות השלושים כבית ספר של חיל האוויר הגרמני. מאז 1943 הפך למחנה עבודה בכפיה לאסירים צרפתים ורוסים. בשנת 1944 כ6000 אסירים זרים נרשמו בו ועבודתם היתה בעיקר הרכבת מנועי סילון.

מאז 1944 החל האס.אס. להשתמש במספר מבנים במחנה כמבני מעצר לאסירים ממחנות אחרים.
בעקבות המספר הרב של המגיעים מפינוי מחנות הריכוז במזרח, לא יכל מחנה דורה להכיל את האסירים. מחלות ורעב חייבו מציאת פתרון: אסירים שהגיעו ואין ביכולתם לעבוד, הועברו ישירות למחנה הלווין בולקה-קסרנה, מבלי לעבור בדורה אפילו.

זה היה מקום אליו הגיעו אנשים למות. הם נזרקו על רצפת 2 האנגרים ענקיים, ושם, שכבו חולים ומורעבים עד שמתו. נראה שרולי חלה בשלב מסויים במסע והגיע ישירות לשם.

ב4 לאפריל אותה שנה מפציצים האמריקאים את המפעל והורגים כ1300 אסירים.
ב11 לאפריל 1945 נכנסו הארמיות השלישית והתשיעית לנורדהאוזן ושחררו את בולקה-קסרנה. למחרת הם שחררו גם את מחנה דורה.

המראות היו מזעזעים. אלפי גופות על הרצפה ברחוב ובהאנגרים. הם ניסו לעזור לאסירים, אבל לא היה הרבה לעשות:

היינו עייפים מהקרבות, וחשבנו שכבר ראינו הכל ושלא נותר דבר שלא ידענו או ראינו. ובכל זאת בתוך יומיים, אני והרבה אחרים ראינו וחווינו סיפור שלעולם לא נשכח. הבטנו את המבנים הסמוכים בחרדה מורבידית. זו היתה סכין חדה של מציאות שתקפה אותנו בכניסה.

פצצות חרכו בשר ועצמות אל תוך רצפת הבטון. שורות ארוכות של שלדים לבושי עור פגשו את עיננו. 

אנשים שכבו מורעבים, חסרי צבע ושוכבים בתוך צרכי אדם מפוזרים. מעיליהם ומספרי האסירים שלהם היו תלויים עליהם. בהאנגר אחר היו רק מתים. עלינו במדרגות ומתחת לגרם שכבו כ75 גופות. אלו מראות שלעולם לא אשכך.

מתוך After the Battle 101 – Nordhausen.

האמריקאים מחייבים כמה עשרות מתושביה הגרמנים של העיירה לפנות את הגופות ולקבור אותם בגבעה סמוכה. 

בוידאו הקשה הזה ניתן לראות את שמצאו האמריקאים כששחרר או קסרנה ודורה.

ביקרתי במחסנים האלו בחודש יוני 2020. הבלוק כולו נמכר לידיים פרטיות והוא מוגן בגדר. רוב המבנים המקוריים נהרסו, אבל על ידי השוואת התמונות שצולמו בידי הכוחות האמריקאים ותמונות יותר עדכניות שצולמו על ידי הירחון הבריטי המוזכר למעלה, ובעזרת אישור המוציא לאור כאשר הראיתי לו את הצילומים שלי, אפשר היה לראות איך נראה המקום היום. 

זוהי העדות האחרונה שלנו על רולי. הוא כנראה לא שרד את המקום – מי שהגיע לפה, או ששוחרר בחיים על ידי האמריקאים, או שמת לפני.

המשכנו את הגבעה, שם בפארק פתוח, עם אבן זכרון אבל שום טיפול במקום כקבר אחים המוני – זה פארק פתוח – קבורים אלפי המסכנים ממחנה הלווין.  כאן קבור רולף רולי ברוך שלנו שהחזיק בחיים ממש עד ימים ספורים לפני השחרור.

איני אדם דתי. אבל בביקורי במקום ולאחר המסע הארוך לגילוי האמת, גיגלתי וקראתי “יזכור” לעילוי נשמתו.

נשארו עוד מספר שאלות: האם הגיע רולי קודם לבית הקולנוע בדורה ורק אז נשלח למחנה הלווין? האם יש סיכוי שהוא כן הגיע איכשהו לברגן בלזן? הסיכויים אפסיים. מבחינת המסמכים – כניסתו למחנה הלווין הוא סימן החיים האחרון שיש לנו, ומשם כאמור – יצאו חופשיים או מתים בלבד.

הגענו לאמת על מותו של רולף ברוך.

זהו סופה של משפחת ברוך על אדמת אירופה. סבתי, שברחה בשנת 1936, התחתנה ונשאה את שם המשפחה “ארנה”, הולידה שישה ילדים וכעת עם עשרות נכדים וכבר נינים – דם המשפחה עוד זורם, הלגה ארנה ניצחה את הנאצים, שלקחו לה את אביה, אחיה, ואת ביתה.

קו הזמן

  • 19.4.1943

    רולף נשלח מברלין לאושוויץ

  • 20.4.1943

    מגיע לאושוויץ

  • 18.1.1945

    צעדות המוות מאושוויץ לתחנת הרכבת ומשם לגרמניה

  • 4.2.1945

    מגיע למחנה דורה

  • 4.4.1945

    כוחות הברית מפציצים את המחנה והורגים מאות אסירים

  • 11.4.1945

    המחנה משוחרר על ידי האמריקאים – רולי לא בין החיים

  • 8.5.1945

    גרמניה נכנעת ואירופה משוחררת

מקורות

Arolsen Archives

“After the Battle” number 101 – Nordhausen

Special thanks to Winston Ramsey Editor-in-Chief After the Battle for helping me confirm the location of the barraks.

https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/death-marches-1

https://en.wikipedia.org/wiki/Death_marches_(Holocaust)

http://nordhausen-im-ns.de/boelcke-kaserne.html

https://nordhausen-wiki.de/index.php?title=Boelcke-Kaserne_Nordhausen

Special thanks to my partners on research: Rüdiger Pholman and MImi Sewalski.

This entry was posted in Hebrew, Uncategorized and tagged , , , , , , , . Bookmark the permalink.

1 Response to מותו של רולף ברוך וסופה של משפחת ברוך באירופה

  1. oren rony, says:

    קשה לקרוא וללמוד על גורלו המר של רולי. תמיד אני מופתע מחדש על הגילויים של האכזריות הנאצית. תודה ליאור.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.